רעיונות לקבינט הדיור

המדינה כנראה כבר החליטה לוותר על 2-4 מילארד ₪ לטובת הגדלת היצע הדירות והורדת ממחירי הדיור. היום יונחו 2 הצעות על שולחן קבינט הדיור. האחת בביטול המע"מ על הבנייה לאוכלוסיות מסויימות (כהצעת שר האוצר) או בתוכנית מחירי מטרה לפיה הממשלה מסבסדת קרקעות ובכך קובעת לקבלן את המחיר בו יוכל למכור את הדירות בזול (כהצעת רוה"מ).

מדוע לחפש פתרונות חדשים בהשקעה של מיליארדים באופן שמשאיר את הדו-שיח בין הקבלן והלקוח? באופן זה יתכן מאד שדוקא יגדל הביקוש ויעלו מחירי הדירות. העליה תבוא לידי ביטוי במחיר הדירות עצמן (לפי תוכנית שר האוצר), או בכך שהרוכש ייאלץ

לשדרג את הדירה הזולה בעלת סטנדרטיים בסיסיים בלבד שירכוש מהקבלן (לפי תוכנית רוה"מ)! בשני המקרים משאירה המדינה את הרוכש מול הקבלן ומכאן המפתח לעליית מחירי הדירות.

על כן המלצתי לקבניט הדיור מחר היא לאמץ תוכנית שלישית: את התוכנית שכבר הצלחנו בה בשנים 90-92 בימי ממשלת יצחק שמיר כשכיהנתי כעוזרו לענייני התיישבות של שר השיכון אריאל שרון. בשנים אלו בע"ה בנינו 120,000 יח"ד בכל רחבי הארץ ובעיקר בפריפריה. הקבלן הרוויח והרוכש רכש במחיר סביר.

תוכנית זו של בנייה תקציבית בה המדינה מוותרת על מחירי הקרקעות, יוצאת במכרזים, קונה דירות מקבלנים ומוכרת אותן בעצמה לרוכשים, היא התוכנית שתבטיח היצע גדול ומחיר מוזל.

*

כשמדברים על כמות הדירות הנחוצה, יש לזכור שעלייה גדולה צפויה להגיע לארץ במהלך השנים הקרובות, אם מאוקראיינה, אם מצרפת בהן האנטישמיות מתגברת, או מארה"ב בה הכלכלה קורסת, מאנגליה, מדרום אמרקה ועוד.

במקום 20,00 עולים בשנה עשויים להגיע גם 100,000 עולים בשנה אחת.

לכן המבט של שרי קבינט הדיור צריך הרבה יותר ציוני ומרחיק ראות.

עצתי למקבלי ההחלטות מחר בקבינט הדיור היא לקבל החלטה על בניית 50,000 עד 100,000 יח"ד לבנייה בפריפריה כולה ובוודאי בגליל, בנגב, ביו"ש ובגולן, שם חפצה המדינה שיהיה רוב יהודי. כך המדינה תוכל כך לבחור את במקומות שהיא מעוניינת ליישב את האוכלוסייה.

באותן שנים 90-92 הבאנו למצב שלא היה זוג צעיר או עולה חדש שלא יכול היה לרכוש דירה. כאז אפשר גם עתה.